ניצה אראל 228 שני התמידו בביקורת על שותפיהם . מסיבה זו הייתה הפעילות המשותפת בדרך כלל קצרה ולעתים הביאה לעימות ואף לאלימות פיזית . כל הניסיונות להקים תנועה פוליטית שמצפן תהיה חלק ממנה כשלו, לעתים בשל דקדקנות אידיאולוגית, לעתים בשל הרתיעה מפני הדימוי השלילי של מצפן . "הילד הרע" הזה של החברה הישראלית העמיד את עצמו בפינה, ונראה שבעיקרו של דבר גם רצה להישאר בה . מצפן והמפלגות הקומוניסטיות — שונאים : סיפור אהבה אחד במאי 1969 . יפו . תהלוכת חג הפועלים צועדת ברחובות העיר . אנשי רק"ח נושאים כרזות, דגלי כחול – לבן ודגלים אדומים . מאחוריהם צועדים בשורות אנשי מצפן . ללא כרזות . נושאים דגלים אדומים . הם קוראים : "הלאה הכיבוש ! " ; "השלטון לפועל ! " קבוצה של אנשי רק"ח מאגפת את הצועדים ממצפן, קוראת בקול סיסמאות אחרות . . . . אותו יום . כיכר דיזנגוף בתל אביב . תהלוכה של חברי מק"י יוצאת מן הכיכר לעבר שדרות קק"ל . לפתע מגיעה קבוצה של אנשי מצפן הנושאים דגלים אדומים . אנשי מק"י מונעים מהם להצטרך להפגנה . מתחילות התכתשויות ותגרות ידים . חלק מהדגלים ומהכרזות של אנשי מצפן נחטפים ונקרעים . 484 משקף את מערכת ...
אל הספר