ניצה אראל 20 המפלגות הקומוניסטיות לנקוט קו עצמאי ) תופעה שכונתה בשנות ה – 70 בשם אירוקומוניזם ( . לפי החוקר אהוד שפריניצק, "ההסבר להגיון קיומה ופעילותה של מצפן איננו ישראלי", הוא נעוץ בתהליכים של משבר אמון של המפלגה הקומוניסטית הצרפתית והאיטלקית כלפי הסטליניזם . חוסר פתיחותה של מוסקבה למאבק האנטי – אימפריאליסטי בעולם השלישי הביא בצרפת שלאחר מלחמת אלג'יריה להקמת קבוצונות כדוגמת מצפן בתוך המפלגה הקומוניסטית הצרפתית, ואילו באיטליה התגבש בתוך המפלגה הקומוניסטית קו מתון של פאלמירו טוליאטי ולואיג'י לונגו שכונה "פוליצנטריזם" והדגיש דו – קיום בשלום לא רק בזירה הבינלאומית אלא גם בזירה הפוליטית הפנימית . מצפן הלכה בעקבות צרפת ועברה מהלך ששפרינצק מכנה "תהליך דה – לגיטימציה 16 קומוניסטי שמאלי" . בחוברת הסברה של מק"י על קבוצת המבקרים את עמדת המפלגה כונתה הקבוצה "אנטי – מפלגתית" . משה מחובר, אחד מחבריה, הואשם בכך שחיבר חיבור שלם בעניין הפוליצנטריזם, ונטען כנגדו כי "בשחצנותו כי רבה" שולח "השחצן שעשה פולחן אישיות מעצמו ] . . . [ את ברית המועצות ואת המפלגה הקומוניסטית בברית המועצות לפנסיה" . את טענותיו...
אל הספר