ג. המכתב של הקיסר (קפקא)

101׀ פרק שלישי — על שלושה מכתבים : גוּלד — מטסוּ — קפקא׀ יכול להתקיים, מפני שהיקום כולו הוא אין-סוף סטטי לחלוטין, כלומר 9 אין בו מקומות — אלא רק מקום אחד, אין-סופי ( יש לזנון פרדוקס נוסף, ה"מוכיח" זאת אחרת ) . רק תעתוע מחשבתי מוזר גורם לנו לחשוב שהוא אינו כזה : שתנועה אפשרית . אפשר להניח לזנון בשלב זה של הטיעון שלו ולפטור אותו כפלפול עקר, אבל אפשר גם לחזור ממנו ( ומקפקא ) אל העולם, כדי להתפלא מחדש על קיומו של מרחב מחולק ועל אפשרותה של תנועה בו . הפליאה נובעת מן האפשרות שזנון מציע, לדמיין עולם סטטי, נטול מקומות ונטול זמן ותנועה . עולם שהוא ריק לגמרי — או מלא לגמרי . ואילו עולמנו נמצא בין הריק לגמרי והמלא לגמרי, וזהו פלא עצום . לפי מבט זה, זנון אינו מציע תמונה רצינית של העולם, אלא מבקש מאתנו לרענן את התבוננותנו השגורה במרחב ובתנועה שבו, ולראותם כמות שהם — מופלאים, לא מתחייבים מכוח השכל הישר, מעוררי תקווה — גם אם התנועה אינה משיגה את מטרתה, כמו אצל קפקא . השמש השוקעת על הנתין-הצל תזרח לבטח גם מחר, ותאיר הודעה חדשה מקיסר חדש . 10 כותב לואיס תומס כי התקשורת האנושית מתייחדת בספרו חיי התא בהי...  אל הספר