החלטות משנות חיים ( ומוות ) ׀ 143 שלך . זה ריסק אותי . בדרך שלי עשיתי בדיקת אבהות וגיליתי שהוא אכן לא אבי הביולוגי, אבל עדיין אהבתי אליו נשמרה עד הנשימה האחרונה שלו . בעיני הוא תמיד היה אבא שלי . התחלתי לחפש דברים להתעסק בהם כדי לרפא את עצמי מבפנים ולא לסחוב איתי את הכאב . בגיל 14 הייתי הכי חברמנית, נערה שאוהבת להתחבר עם כולם, לצחוק, והחיוך שלי הסתיר את מה שהיה בפנים . אף אחד לא ידע כמה כאב מסתתר מאחורי החיוך . התחלתי להשתתף בפעילויות של תנועת הנוער העובד והלומד . אלה היו מפגשים של נוער יהודי וערבי מבנימינה, גבעת עדה, פרדס חנה ועוד יישובים בסביבה . הרגשתי שאני פורחת ומתחילה להתפתח באופן אישי . הפעילות היתה בעברית, אבל לא היתה לי בעיה עם זה, במשפחה שלי דיברו עברית כי דוד שלי, אח של אמא, התחתן עם יהודייה, והשיחות שלי עם בני הדודים שלי היו בעברית . מגיל צעיר אמא חינכה אותנו חינוך טוב : לעזור לאחרים, לא להסתכל על גזע, דת או מין, לקבל ולתת מאהבה . אבל אני הייתי ילדה מופרעת, ילדה שכל מורה היה אומר לה : "את, לא יצא ממך כלום" ; את לא תצליחי" ; "מה יהיה ממך בסוף ? " כל זה לא בגלל שלא הייתי תלמי...
אל הספר