5. יחס המנהל להקמת חברות מניות ושותפויות על ידי יהודים בוכרים

277 פרק חמישי 77 היחס השלילי של השלטון המרכזי להתפתחות הקפיטליזם הדומה המדינית . ברוסיה עורר אפילו בקרב אנשי העסקים הרוסים חוסר אמון במדינה, שהתבטא בחוסר רצון להשקיע בתעשייה . על כך התלוננו בחוגי הממשלה : 'מרבית [ . . . ] בעלי ההון סובלים מהיעדר יזמה וחוששים להשקיע את חסכונותיהם אפילו 78 אם מוסיפים במפעלים אמינים בהחלט, המבטיחים רווחים ניכרים בעתיד' . לכך את העיכובים הביורוקרטיים הרבים במוסדות המדינה, הסיבה לזהירותם של אנשי העסקים הרוסים היא ברורה . אנשי העסקים הזרים, בתורם, חששו להשקיע את הונם ישירות ברוסיה, כיוון שלא הכירו את התנאים המקומיים . הם עשו זאת לרוב באמצעות בנקים וחברות מניות, שרבים ממנהליהם היו יהודים . על כן הזרמת הון זר הייתה תלויה במידה רבה בליברליזציה של החוקים שנגעו לחברותם של יהודים בחברות מניות היכולות להנפיק מניות למוכ"ז . חברות אלו, לטענתו של לאוניד שפלב, היו בתקופה זו צורת הארגון העיקרית של ההון 79 התעשייתי ברוסיה . אנשי המנהל המקומיים של תורכסטן יישרו קו עם מדיניות השלטון המרכזי, בייחוד בשנים שלפני המלחמה, וחששו גם הם מחדירת הון יהודי לתורכסטן באמצעות חברות מניו...  אל הספר