50 אָז מִלִּפְנֵי בְּרֵאשִׁית ב הספרות היהודית-ההלניסטית, שנתחברה בלשון היוונית בימי הבית השני, שואפת לשילוב בין שני ממדים מובחנים מעיקרם אשר דרו זה לצד זה בעולמם של יוצריה ושל קהלה : מכאן זהותם היהודית, ומכאן התרבות ההלניסטית הכללית, שקהילות הפזורה היהודית דוברת היוונית, ובראשן זו ששכנה באלכסנדריה שבמצרים, היו מעורות בה לעומקה . 3 יוצריה של ספרות זו ביקשו להביע ולעצב מחדש את מורשתם המקראית במונחיה ובשפתה של 'מורשתם המאומצת' 4 — המשותפת לכלל החברה הרב-תרבותית שאליה נשתייכו ; תשתית חיונית לדבר הונחה במפעל התרגום הגדול של כלל ספרי המקרא ליוונית, הוא 'תרגום השבעים' . 5 עצם הכתיבה בלשון היוונית וההזדקקות המוצהרת להגות יוון וספרותה, מעמידים חיץ ברור בין ספרות זו לבין היצירה בת הזמן בעברית ובארמית ( זאת על אף קיומם של קשרים גלויים וסמויים ביניהן, עדות לקווי מגע ונקודות השקה בין עולמותיהם הרוחניים של יהודי ארץ ישראל, ושל הפזורה דוברת היוונית ) . 6 ביטוי מובהק לכך מצוי בשרידי ביאורי המקרא לאריסטוֹבּוּלוּס, שפעל ככל הנראה באלכסנדריה במאה השנייה לפני הספירה . אריסטובולוס, הנחשב לפרשן היהודי המוק...
אל הספר