בילדותו שאל אריק את אביו פעם, "למה אתה שותה כל כך הרבה ? " "אלכוהול הוא החבר שלי," ענה לו פול . כששאלתי את אריק על יחסיו הנוכחיים עם אביו, הוא אמר שהשיחות שלהם תמיד נסבות על פול . אריק ניסה לוודא שאביו מעסיק את עצמו והיה שואל אם פול אכל משהו . פול נהג לחזור על עצמו, לספר את אותם הסיפורים שוב ושוב . לפעמים היה פול מתקשר לבנו בזעם ונוהג בו באלימות מילולית . אריק אף פעם לא הבין מה מעורר את רגעי הזעם האדירים האלה . כשאמא שלו המשיכה לחפש תירוצים להתנהגות של בעלה, גם יחסיו של אריק עם אִמו הידרדרו . הוא לא היה יכול לדבר איתה משום שהיא תמיד התייצבה לצד פול . הניסיון לעזור לאביו הלך והכביד על אריק . הדבר האחד שאריק לא ניסה במסגרת המאמץ לשפר את יחסיו עם הוריו הוא להציב מולם גבולות . הוא חשב שהציב אותם כשאמר לאמו, "אני לא אוהב שאבא שותה" ולפעמים התעלם משיחות הטלפון של אביו . אבל הסברתי לו בעדינות שאלה הם ניסיונות פסיביים ‑ אגרסיביים . כשאנו מציבים גבולות באופן פסיבי ‑ אגרסיבי, אנו אומרים לאדם האחר משהו בצורה עקיפה, או שאנו מדברים עם מישהו שאינו מצוי בעמדה לפתור את הסוגיה . אריק לא ביטא את ציפיותי...
אל הספר