61 בכוחותיה העצמיים בית החולים "הדסה" בתל אביב מימן הארגון הרפואי "הדסה" עד שנת ,1931 אז עבר בית החולים לרשותה המלאה השל העירייה . במהלך כל שנות ה- 30 וה- 40 התנהל משא ומתן מתמיד בין העירייה לבין הממשלה על מידת האוטונומיה של המוסד הרפואי, הן מהבחינה הניהולית הן מהבחינה הפיננסית . בשנת 1933 נבנתה קומה נוספת בבניין הראשי של בית החולים, נוספו 71 מיטות והורחב בית היולדות ; בשנת 1935 כבר היו בבית החולים העירוני 211 מיטות . בחודש אוגוסט שנת 1934 הגישה העירייה לנציב העליון, בעת ביקורו בעיר, תזכיר בנושאים שונים . באחד הסעיפים של התזכיר התייחסה העירייה לתביעותיה מממשלת המנדט . בשאלת האשפוז בבתי החולים הוטעם שמספרם של תושבי תל אביב, תושביה היהודים של יפו ואנשי המושבות הסמוכות היה לא פחות מ- 150,000 נפש, אולם בית החולים העירוני בתל אביב, כך הודגש, הוא בית החולים היחיד אשר שימש את כל הציבור הזה . העירייה טענה שעם הקמת הקומה השלישית בבית החולים היה 92 מדי יום מקום בבית החולים לכ- 200 מיטות וכי "מצב זה הוא קטסטרופלי" . נאלץ בית החולים לסרב לקבל כ- 15 עד 20 חולים, ודווח ששיעורי התמותה הולכים וגדלים ....
אל הספר