86 | משה גרנות אם לא שכב איש אותך, ואם לא שטית טומאה תחת אישך, הינקי ממי המרים המאררים האלה . ואת כי שטית תחת אישך וכי נטמאת, וייתן איש בך את שכבתו מבלעדי אישך, והשביע הכוהן את האישה בשבועת האלה, ואמר הכוהן לאישה, ייתן ה’ אותך לאלה ולשבועה בתוך עמך בתת ה’ את ירכך נופלת ואת בטנך צבה, ובאו המים המאררים האלה במעייך לצבות בטן ולנפיל ירך, ואמרה האישה אמן אמן [ . . . ] והשקה את האישה את מי המרים המאררים, ובאו בה המים המאררים למרים [ . . . ] ” ( במדבר ה 12 - 31 ) ראינו מה יחס הכתוב כלפי אישה כשיש שביב של קנאה בלב הבעל כלפי תומתה של אשתו, ועתה נתבונן בכתובים המתארים מה קורה לאישה כאשר יש לבעל ”ראיות” התומכות בהאשמתו . נראה, אם כן, מה משתמע בנדון הן במשלי הנביאים והן בחוק : נביאים מרבים לתאר את היחסים שבין ה’ לכנסת ישראל כיחסים שבין בעל קנאי לאישה מנאפת . מתוך התיאורים כיצד מגיב ”הבעל” במקרה כזה, ניתן להבין איך הכתובים מתארים כיצד עלול לנהוג בעל באשתו במקרה של אשמה מבוססת . הדוגמה הבולטת ביותר לסיטואציה כזאת מצויה בנבואתו של יחזקאל : לאחר שהוא מתאר את הטובות ש”הבעל” העתיר על ”אשתו”, והניאוף שהי...
אל הספר