250 תקופת הביחד כבר אחרת . החקירות והעינויים כמעט פסקו, למעֵט מקרים בודדים של סוהרים סדיסטיים במיוחד, או שבויים שנקראים לחקירה חוזרת בעניין כלשהו . אפשר לציין שבתות וחגים בתפילות ובשירים, שנשמעים לא אחת ברחבי כלא אל – מאזה . את ליל הסדר — שבשל טעות חישוב מתקיים יום אחד מוקדם מדי — הם חוגגים בקריאת ההגדה, בשירה אדירה ובתרועות שמחה עם השורה, שפוֹך חמתך על הגויים . "אתם הרי שבויים בסוריה," מתפלאים הסוהרים שממהרים להיכנס לחדר לשמע המהומה, "איך אתם יכולים ככה לשיר ולשמוח ? " הם יכולים . העיניים נשואות קדימה בידיעה ברורה — מדינת ישראל תעשה כל מאמץ כדי להשיבם הביתה . ב – 1 במרץ 1974 מגיעים לראשונה אנשי הצלב האדום לכלא כדי לדווח על מצב השבויים והפצועים . יומיים קודם לכן קיסינג'ר מעביר לישראל את רשימת השבויים ובה 65 שמות . שלושה שבועות לאחר מכן, ב – 23 במרץ, השבויים מורשים לכתוב מכתב קצר . כמה שורות בלבד, באותיות גדולות . חודש לאחר מכן מתחילים להגיע מכתבים מישראל . טפטוף אקראי, אבל כל מכתב הוא עולם ומלואו . טעם החיים . "היו כאלה שקיבלו יותר ממכתב אחד, וכאלה שלא קיבלו כלום," מספר אחד השבויים, צב...
אל הספר