הזוג אנליטיקאי־אנליזנט

128 באשר לשתיקת האנליטיקאי, ננסה לבדוק בעיקר מה מקומה במבנה השיח האנליטי . האנליזה מתבססת על השיח המתנהל בין הזוג אנליטיקאי-אנליזנט . פרויד, אבי הפסיכואנליזה, איתר והמשיג את השיח הזה במונחיה של ההעברה . הערתו הראשונה לגבי הסוגיה, בלי להמשיגה עדיין, התייחסה דווקא למה שבעיניו הייתה "לקונה" בטקסט של ברוייר על המקרה של אנה או . לקונה, דממה, ריק . ההעברה מקבלת את מלוא נוכחותה מרגע שהדחפים נכנסים לתמונה . מושג זה מפנה כמובן את מוקד הזרקורים אל מקומו של האנליטיקאי ואל עמדתו בשיח זה . ביטוי הממחיש את השקפתו של פרויד בנוגע למקומו של האנליטיקאי, הוא הרעיון שפעולתו אינה יכולה להתנהל ב- absentia או ב- effigie , ושהתמרון של אותו מקום כרוך בידיעה לא לדחות את תביעות הסובייקט וגם לא לקבלן . פרויד דיבר על אהבת העברה וגם לאקאן התייחס להעברה כאל אהבה, אך הוא הדגיש את אהבת הידע . כלומר השאלה על מה באנליזה יאפשר לקרב את הסובייקט לאותו ידע שהוא מסרב לקבל . התשובות של לאקאן לשאלה זו משתנות ואכן נוגעות בידע הלא ידוע, בפן האמת והמובן, וכמוהו בפן ההתענגות, תשובות שלאורך הוראתו תואמות את המשגותיו השונות ללא מודע...  אל הספר