עיצובה של צליחת הכנרת כמפעל לאומי וחינוכי 87 בשעה 30 : 08 הפליגה הסירה מן החוף ואני קפצתי למים ובליבי החלטה : לא אצא מן המים לפני שאגיע לעין גב [ . . . ] המים שקטו ופניהם חלקים כמראה . רוגע ודממה מסביב [ . . . ] רגש הנאה עמוק מציף את כולי : הנני חבוקה בזרועות הכנרת . מימיה התכולים של הכנרת ההיסטורית שלנו, זו הכנרת מאז ימי האבות, מלטפים אותי ברוך אימהי [ . . . ] את הקילומטר האחרון הנני שוחה במלוא העוצמה . אך מבלי לבזבז את כוחותיי האחרונים . איני מתכוונת לקבוע ריקורד . רק גובר הרצון להחרפת תחושה זו של התמזגות עם הטבע יחד עם זו, ההיאבקות בו . הסירה עמדה . הרגשתי אבנים מתחת לכפות רגליי . 4 שעות ועשר דקות מודיעים לי מלוויי להפתעתי הנעימה . האנגלי הארוך עבר את הכנרת ב- 4 שעות וחצי . 14 השגתי את הדבר בזמן קצר הרבה יותר . עם הופעת שנתון "הפועל" "עוזנו" לשנת תש"ג, העתיק העורך אליעזר רואי ( רייך ) — שהיה גם עורך מדור הספורט של העיתון "דבר" — את הרשימה כפי שהיא, ופרסם אותה תחת כותרת חדשה : "כיצד צלחתי 15 שינוי את הכנרת", בהסתמך על פסוק מספר שמואל "וצלחו בירדן" . הכותרת לא היה סמנטי בלבד . הוא נוע...
אל הספר