18 יובל נבו החידה . הדגירה לאו דווקא תביא לפיתרון, ויש מחקרים רבים על 3 כך, המידה שבה המקרים שבהם הדגירה אפקטיבית יותר או פחות . שלב הדגירה הינו פרודוקטיבי יותר בקידומנו לקראת פתרון תלוי בסוג האתגר ( הדגירה אפקטיבית יותר כשהחידה דורשת פתרון יצירתי ) , נפח שלב ההכנה שלפני הדגירה ( ככל שההכנה משמעותית יותר, הדגירה אפקטיבית יותר ) ומידת העומס המנטלי שיש עלינו בשלב הדגירה ( כשיש עומס מועט, הדגירה אפקטיבית יותר מאשר במנוחה מוחלטת או בעומס מנטלי רב ) . שלב זה מוביל לתסכול מכיוון שבמובנים רבים אין לנו מה לעשות בו : אנחנו תקועים . השלב השלישי הוא שלב ההארה . בשלב זה יש לנו כיוון חדש, שינוי של צורת ההסתכלות על החידה, רעיון שמגיע אלינו, שמקדם אותנו בדרך אל הפתרון . יש לשים לב שיש נטייה לרומנטיזציה של 4 שחקר רגעי הארה של מדענים שלב זה, והתמקדות יתר בו . גרובר, שונים, מבהיר ששמים דגש רב הרבה יותר מדי על ההארה, ושבמרבית המקרים ההארה היא תוצר ישיר של הכנה ארוכה ומורכבת מאוד . מעבר לכך, כשמסתכלים על מקרים כמו תגליותיו של דרווין ושל מדענים אחרים, אין רגע הארה בולט אחד, אלא רצף ארוך מאוד של רגעי הארה, ...
אל הספר