העיר כמחלה: על הסתכלות על עכו

[ 290 ] המודרניים הראשונים בשוק מתערב אחד מתושבי העיר העתיקה ואומר : "אצלנו פה בעכו חסר הרבה דברים [ . . . ] . הבתים פה אצלנו מסוכנים" . מכאן העריכה עוברת אל הקונסורציום הפסיכיאטרי, שבו אחד הרופאים נשמע אומר : "אבל את מרגישה שמנסים לעזור לך" . האישה הצעירה משיבה, שאף שהיא חשה שהיא יכולה לעזור לעצמה, היא נוכחת בטעותה . תחושת הייאוש שעולה מדבריה מקבילה לתחושתם של ערביי עכו בסצנה הקודמת . ההקבלה בין החולָה לעכו העתיקה הערבית מעלה את המחשבה על היותה של העיר העתיקה מקור של מחלה בגופה המטפורי של העיר המעורבת . המרחב החולה מנומק ככזה בשל הזנחה, חוסר אונים ומצוקה כלכלית . התושבים מתלוננים על התעלמות הממשלה ועיריית עכו מתנאי חייהם ומעבודתם בנמל . "בשנת 1948 הרבה ערבים תושבי עכו ברחו לחוץ-לארץ . האפוטרופוס הוא שם יד על רכוש של הווקף המוסלמי בעכו . אבל הקהילה המוסלמית נשארה בעכו, נשאר ממנה איזה 3,000 נפשות", דובר פלסטיני מסביר את הנסיבות ההיסטוריות למצוקה . המחלה המקננת בגופה של העיר מקורה אפוא באשמה ובהדחקה הקשורות במרחב הזה, בבריחתם של רבים מערביי עכו בשנת 1948 ובהפקעת רכושם על ידי השלטון הישרא...  אל הספר