[ 17 ] מבוא יומן מעלה לדיון שלל סוגיות אסתטיות ואתיות הקשורות בתיעוד העצמי 9 וביצירת I movie . פרלוב עצמו מסכם את מעמדו של כותב היומן המצולם בתהייתו אם "לאכול את המרק או לצלם אותו" . מכיוון שהמצלמה היא ה"עט" שבו הוא "כותב" את יומנו, הרי איש אינו יכול לכתוב אותו בעבורו, עליו להמשיך לאחוז בה גם כאשר צלחת המרק המונחת על השולחן מפתה אותו להצטרף לבתו יעל ולאכול את המרק בחברתה . ההתלבטות שצלחת מרק אחת מעלה במטבח תל-אביבי פשוט מייצרת סוגיה אסתטית ואתית כאחת . האם להיות אב או אמן מתבונן ? לחוות את האכילה המשותפת עם בתו או להישאר בריחוק שמעשה התיעוד כופה עליו ? ליצור אמנות או לדאוג לצורכי הגוף החומרי ? יומן , כמו סרטים רבים שאעסוק בהם בספר זה, מדגיש את הפיכתו של המתעד לאמן . אמן כמוהו כצייר, כמשורר וכסופר . המתעד עושה את המציאות היום-יומית, הטריוויאלית שלו, ליצירת אמנות . המתעד כ"אוטר" הוא אמן בעל חתימת יד ייחודית המזוהה עימו . אכן, יומנו של פרלוב עושה את ההתבוננות למהות היצירה האמנותית . בפרק החמישי, המתאר את ביקורו בפריז, הוא אומר בקריינות : "ההתבוננות לעיתים נהייתה לתמצית חיי . לא החיפוש אחר...
אל הספר