250 פרק תשיעי 214 מקרה מעניין הוא הפגנת חיבה יתרה מצד אחד מגדולי רבני באוהל תבורך ] " . העיר, ר' ישעיה דבאח, לבתו שרה אשת ישעיה עבאדי . קודם מותו בשנת 1772 הוא העניק לה את רוב שטרי החובות שלו במתנת שכיב מרע . ערכם הכספי של השטרות היה עצום, והיא הסכימה להעניקם לאחיה, ר' יצחק דבאח, תמורת 10,000 גרוש', אף שערכם היה גדול יותר . האח טען בבית הדין שרצונו להשלים עם אחותו, מכיוון "שהוא יודע שהרב מר אביו אוהב אותה יותר ממנו" . בית הדין בחלב פישר ביניהם בח' חשוון תקל"ג ( 1772 ) . לאחר מכן ניסה ר' יצחק דבאח לטעון שהסכים לפשרה באונס, מחמת שחשש שתתבע את הירושה בערכאות 215 כך גם נלמד על אהבת מוסלמיות, אולם בית הדין פסק שאינו יכול לחזור בו . אב לשתי בנותיו הרווקות הבוגרות שטיפלו בו לעת זקנתו, ומדאגה להן שלא תסולקנה מהחצר ומהבתים, וגם בשל רצונו שתוכלנה להינשא, כתב להם שטר מתנה על החצר ועל הבתים . כמו כן העניק להן תכשיטים ועישור נכסים, אף 216 למדנו שאלמנות חיו לעתים שהיו לו שתי בנות נשואות ושני נכדים יתומי בנו . 217 קרובות בבתי בניהן, ולא אחת היו גם הסדרים כספיים בינן לבין הבנים . בשל הנישואין הרווחים ...
אל הספר