ג. פרסום היצירה הרוחנית בדפוסים ובכתבי יד

132 פרק שישי אלו לצורך הדבקה, וכי אין ביזיון גדול מזה . משום כך הוא מבקש מכל הכותב 46 חידושי תורה שיכתבם בספר מכורך . לפי המסורת המקומית, חיבורים רבים של חכמי חלב שלא ראו את אור הדפוס, נטמנו ב"מערת הצדיקים" . סביר לשער שלא מעט כתבים גם נגזלו בידי מוכרי ספרים, כפי שאירע בתקופה מאוחרת יותר . בהיעדר בית דפוס בחלב, עד ,1865 הדרך הבלעדית להציל כתבי יד הייתה באמצעות הוצאתם לאור בבתי הדפוס בארצות אחרות, בעיקר באיסטנבול, בוונציה 47 משלוח הספרים לאירופה עלה ממון רב, ולעתים הם נשלחו תוך כדי ובליוורנו . סכנת נפשות . כתבי יד יקרים אבדו פעמים רבות בשל סכנות הדרכים ופגעים אחרים . כך לדוגמה מתאר במאה ה - 16 ר' חיים הכהן את התלאות שעברו עליו שעה שנסע לוונציה כדי להדפיס בה את ספריו הרבים . בתחילה שלח בידי שליח את פירושו על מגילת אסתר, אך ההדפסה נתאחרה כמה שנים מחמת חסרון כיס . הוא החליט לצאת לוונציה בעצמו, עם שאר ספריו, שעליהם עמל במשך עשרים שנה, אלא שלא הספיק להכין העתקים מהם . לרוע מזלו, ספינה של אבירי מלטה 48 לא אחת שבתה את האונייה . הוא הצליח לשחות ולהינצל, אך כל ספריו אבדו . היו בעלי הדפוס באירופה...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון, אריאל