למה בטהובן | 334 בטהובן מדווח על הבכורה : היתה זו התכנסות יוצאת דופן של אמנים . . . שמחשבה אחת ויחידה הפיחה השראה בכולם : לתרום משהו לטובת המולדת, לעבוד יחד בלי לחשוב על מעמד [ . . . ] כדי להעמיד הופעה יוצאת מן הכלל . ( . . . ) הנהגת הקהל הגדול נפלה על כתפיי, מאחר שאני חיברתי את המוזיקה . אילו היה זה מישהו אחר, הייתי נכון לא פחות ממר הוּמֶל ליטול את מקומי ליד התוף הגדול, מאחר שכולנו מלאים אך ורק ברגש האהבה הטהור ביותר למולדת, ובשמחת ההענקה מכוחותינו למי שנתנו כל כך הרבה עבורנו . זוהי נקודת הלאומנות הנמוכה ביותר שבטהובן שוקע אליה, והוא אינו מתפלש בה זמן רב . הוא חולק על השימוש שטרייצ'קה עושה במילה לטינית ואומר לו : "לא איעלב כהוא זה אם תרצה שתולחן מחדש בידי גירוֹבֶץ או מישהו אחר, אבל אני מעדיף את וֵיינמילר . שכן אין לי שום טענה לחזקה על היצירה . בה בעת, אני מסרב לאפשר לאיש, יהיה אשר יהיה, להכניס שינויים בלחנים שלי . " זה כבר נשמע יותר כמו בטהובן . גרמאניה היא חמש דקות של זמן מבוזבז . ההקלטה הפחות דוחה מכולן היא זו של אנדרו דיוויס ב- 1996 . ב- Des Kriegers Abschied ( פרידת הלוחם ) , מקדי...
אל הספר