24 הסוחר הוונציאני, טועה ומסלף את כתב היד . רמוזיו מוסר מידע על פסטה מקמח סאגו ( שמרקו פולו מחליט להביא דוגמה ממנו לוונציה ) ומייחס אותו לפסטה בכלל, ונוטע בקוראים את 9 הרושם, שמרקו גילה את סוד הפסטה בסין . אנחנו בשנת 1559 , ומאז האגדה ממשיכה לשגשג, מחוזקת על ידי המצאות פרועות, כולל אחת יוצאת דופן . עיתונאי אמריקני כותב ב – 1929 ב"מקרוני ז'ורנל", הביטאון הרשמי של איגוד יצרני הפסטה, ומייחס את הגילוי לאחד ממלחיו של מרקו פולו, ונציאני בשם ספגטי ( ! ) , שכאשר ירד מהספינה לחפש מים, נתקל באיכרה שבוחשת בקערה בלילה נוזלית למחצה, שבהמשך נעשית מוצקה באקלים החם והיבש של קָתאי ( סין ) . המַלח מבין : מזון יבש הוא עמיד, ועשוי להיות שימושי במסעות ממושכים בים . הוא משכנע את האישה לתת לו מעט מהבלילה — כמה חוטים ממנה שדבקו לשולי הקערה — וממהר לחזור לספינה נרגש . הוא לש ומותח את הבצק עד שנוצרים ממנו שרוכים ארוכים . הם מקבלים את שם ממציאם — המַלח ספגטי . מה שנותר הוא לבשל אותם, והמַלח מחליט על 10 מי מלח מהים . עם שובה של הספינה לאיטליה, המנה מנצחת . נעבור לעניינים רציניים יותר, וננסה לסכם את המונחים בשאלה ...
אל הספר