תורת המלאכים בתרגומים הארמיים לתורה 111 פשט ימיניה מן גו להבי אישתא ואוריתא יהב לעמיה" . ת"קו : " [ . . . ] ו [ ח ] זר ואיתגלי על טורא דסיני ועימיה ריבבן דמלאכין קדישין ואמרין בני ישר' כל מה די מליל מימריה דיי נעביד ונשמע [ . . . ] " . פסוקנו מעורר קשיים, שכן אם כוונתו להתגלות האל בהר סיני, כיצד מתקשרת התגלות האל לישראל בשעיר ובפארן, 235 פתרו את הקושי באמרם החסרה ביסוס מקראי ? בעלי המדרש 236 ולבני שלהתגלות האל בסיני קדמה התגלותו לבני עשו בשעיר 237 בהתגלות זו הציע האל את התורה לבני עשו ישמעאל בפארן . ולבני ישמעאל, אך ההצעה נדחתה על ידם משום שלא רצו ולא יכלו לעמוד בצווים המוסריים הנדרשים בה . כאמור, התרגומים הארמיים מפרשים את פסוקנו על התגלות האל בסיני : ת"א קושר את הפסוק בהתגלות האל לעם ישראל בסיני, אך אינו רומז שהאל פנה לעמים אחרים לקבל את התורה טרם פנייתו לישראל . לפי ת"א הייתה ההתגלות לבני ישראל בלבד, לכן הוא מתרגם את התיבה "למו", המופיעה פעמיים בפסוקנו, "לנא" ( = לנו, 238 את הביטוי "וְאָתָה מֵרִבְבֹתלישראל ) ולא "להון" ( = להם ) כנדרש . קֹדֶשׁ" מתרגם ת"א "ועמיה רבות קדישין", דהיינו ...
אל הספר