התחלה

12 אברהם שטרנברג / בהיקלט עם ג׳יפ 3 - 4 פצועים, מהם נכים . אחד ממפקדי השיירה, שהכיר אותי מעבודתי האזרחית, הציע למפקד השיירה, בחור כבן 19 , חבוש כובע של שוטר בריטי, "לקחת את הרופא" עם השיירה . אולי יהיה צורך בי בדרך המסוכנת . רק הנהגים היו שלמים ובריאים וכל שאר הנוסעים היו פצועי הקרבות על ירושלים ועל הדרך אליה . וכך קרה, לגמרי במקרה, שעל גבי הג׳יפ האחרון בשיירה, ולאחר לילה שלם של תלאות, הגעתי בבוקר לתל-אביב תשוש ועייף עד מוות . חלפו קרוב לחודשיים מאז שעלה בידי להעביר איזו ידיעה לאשתי ולאמי . כעבור שישה שבועות גויסתי רשמית לצה״ל ונקראתי לשרת במטה השירות הרפואי הצבאי, קודמו של חיל הרפואה . תקופת שהותי הלא קלה בדרך לירושלים, במעלה החמישה, ניתוקי המקרי מן הבית לרגלי שליחותי, אי-הידיעה על הנעשה בארץ ובתל-אביב, גרמו לכך שלא יכולתי להסתגל לתנאי השירות . בתוך המוני אנשים בעלי מקצועות שונים שנתקבלו לשירות הרפואי הצבאי הייתה לי, לעיתים, הרגשה שרבים רבים אינם יודעים מה הם עושים ואין מי שמשליט סדר . הכול היה מאולתר ובלתי מבוסס . כיום ברור לי שזה היה בעיקרו רושם אישי שלי, הרגשה של מי שראה איך שם, בש...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד