161 לשון השירה בין שמיים וארץ הזה לנושא שלו . חוץ מבתים אלה, בשלושת הבתים הבאים ישנם משפטים שלמים מבחינה תחבירית . מבנה זה של משפט חד-איברי הפותח את השיר ממקד את תשומת ליבו של הקורא לדמותו המיוחדת של הסב . במחקר על שירת דור המודרנה שנערך גם על שיריה של בת-מרים מצאתי שרוב המשפטים החד-איבריים הופיעו 214 בתחילת השיר, המשפט החד-איברי בתחילת השיר או בסופו . מכניס את הקורא לאווירה ומאפשר לו להפעיל את דמיונו בנושא המוצג לפניו כעולה מן השיר הזה . עוד תופעה יוצאת דופן היא מבנה הבית האחרון בשירה, שבו מופרת החלוקה המרובעת לבתים, והבית האחרון כפול באורכו משאר הבתים : הַיָּד עַל הָאַבְנֵט, מְבַצְבֶּצֶת מִשְחֹר הָאַטְלַס, כְּאוֹת תַּבְנִית-הַחַיִּים וְנֶצַח תִּפְאַרְתָּם מוּל מָוֶת וְסוֹד בכל אחד מהטורים האלה ישנה פסיחה - הרעיון אינו מסתיים בסוף הטור אלא אחריו, ולמעשה חמשת הטורים האלה מצטרפים ביחד למשפט אחד שלם . לדברי ריבלין, תפקיד הפסיחה הוא להעצים את כוח המילים שבסופי הטורים ובתחילת הטורים הבאים, בשל המתח 215 בשיר הריתמי שהיא יוצרת וההפתעה הצפויה בדרך כלל לקורא . זה המשוררת משהה את המידע בטורים ה...
אל הספר