נבח, דמגג, דיבר בפוֹדים — דפוסי דיבור של מפקדים | 225 אופן הדיבור של מפקדים אל חיילים הכפופים להם אכן מוכתב מן ההייררכיה, אך יש לו מגוון מימושים . מימושים אלה תלויים באישיותו של המפקד, באווירה השוררת בסביבה הצבאית שהוא מתפקד בה ובמשתני זמן למיניהם . הקורפוס מצביע על מנעד רחב של דרכי שיח של מפקדים לפקודיהם . תוכן הדיבור של מפקדים כלפי פקודיהם נע על הציר שבין דיבור בוטה ואף אלים ובין מבעים המבטאים הקשבה וקבלה . הדיבור האלים מכונה בצבא הגרמני בַפועל anscheisen — לחרבן על החיילים . בדוח נציב קבילות החיילים לשנת תשס"ד נכתב כי "אחד הגילויים הבעייתיים באשר לנורמות ההתנהגות של חיילים בצה"ל הוא סגנון התבטאות בוטה ומעליב" ( עמ' 11 ) . בדוח תשס"ג מוקדש פרק שלם למה שמוגדר 'אלימות מילולית' ( עמ' 25 - 30 ) . הנציב קובע כי "האווירה האלימה והתקשורת התוקפנית של המפקד עלולות לגרום להם [ לחיילים הנפגעים ] אף נזקים גופנים ונפשיים חמורים" . בהמשך הדוח הנציב כותב כי בשנים האחרונות הגיעו אליו קבילות רבות בעניין, והוא מצטט כמה מן האמירות המפורטות בקבילות : 'את אפס מאופס', 'כושי', 'כלב', 'דביל', 'יא חרה קטן' ו...
אל הספר