34 מבוא מיכאל פישביין דן בספרו על הפרשנות הקדומה של המקרא בישראל בקשר בין פירוש חלומות במקרא ובמזרח הקדום ובין פירוש נבואה, לרבות פירוש נבואה בשיטת הפשר . 70 פישביין מבהיר כי החלומות במהותם דורשים פירוש, משום מבוכתו של החולם נוכח משמעות הסמלים הנגלים אליו . במקרא פירוש החלום נעשה בהשראה אלוהית, ומשמעות הפירוש היא התגשמות האירועים במציאות . 71 האפיונים האלה משותפים לחלום ולחיזיון הנבואי . 72 פישביין סבור שלפירוש החלום הוכשרו מומחים בחצרות המלכים במצרים ובמסופוטמיה . 73 באשר לפירוש הנבואה, הבנת הדימוי הנבואי נעוצה לדידו במסורת פרשנית . 74 ואולם למרות הדמיון פישביין מבחין בין פתרון החלום במקרא ובמזרח הקדום ובין גילוי רזיה של הנבואה המקראית : בזכות מסורות פרשניות שנלמדו בבתי ספר במצרים ומסופוטמיה התאפשרה אחידות של צורה, לשון וטכניקה בפתרון החלומות, ואילו בפירוש הנבואות אין כל אחידות כזאת . 75 דניאל משילה מציין עוד הבדל : רק הפשר מצטרף ליחידה ספרותית שלמה, ואינו מקְטע של פירושים וחיזויים . 76 פישביין מוסיף שבמקרא כבר יש מסורת של פירוש פנימי לנבואות סמליות, מוצפנות או מעורפלות . הוא מבחין בש...
אל הספר