110 רונית מרזן מטרתו גדלים אומץ לבו ואמונתו, והמוות הופך להיות "עבדו ולא 325 הלוחמים הפלסטינים היו אמורים ללכת בדרך אלה אדונו" . שהשתתפו במרד 1936 - ,1939 אשר "אדמת המולדת הייתה יצועם, השמיים וכוכביהם היו כסותם, הקוראן היה בן לוויתם, הלחם היבש, 326 "וכל אשר ביקשו היה למות מות הבצל והזיתים היו מזונם", 327 הצופיות הלאומית קדושים ( שהאדה ) ולזכות בחיים בגן עדן'' . ביקשה למקם את המהפכה הפלסטינית בערכי מוסר הכוללים "ג'האד למען אמת וצדק", לאו דווקא בערכים חומריים ( מעמד, רווחה ומותרות ) . המהפכנים הפלסטינים היו אמורים לחיות ולמות עניים . המרד היה ביטוי לכבוד . עמדה זאת היא תמצית תפיסתו של ד"ר אניס אלקאסם, חבר אש"ף וחוקר בכיר במרכז המחקרים של הארגון : עם חסר כבוד אינו יכול למרוד כדי להסיר מעליו דיכוי ולהשיב את זכויותיו [ . . . . ] המרד הוא הביטוי המהפכני [ אלת'ורי ] לכבוד ולעתיד טוב יותר [ . . . . ] רק בארץ האבות האדם יכול ללכת כשרגליו נטועות בקרקע וראשו נישא אל על [ . . . . ] מהפכת הכבוד [ ת'ורת אלכראמה ] פועמת בנפשו של כל פלסטיני המסרב להיות אדם חסר צלם אנוש, חסר מולדת הנתון לרחמי האחרים . ...
אל הספר