16 עודד וולקשטיין ומחדשות את פנייתן " האינדיבידואלית " מדי מופע ומופע . מישרה מזהה את הנשגב הטכנולוגי עם תרבות " הפעלולים המיוחדים ", ומוצא את ביטויו הפרדיגמטי בקולנוע הפופולרי . מעניין להסתכן באנכרוניזם ולחשוב על אמנותו של אדגר אלן פו מבעד לדימוי הקולנועי ; לאו דווקא מבעד לדימוי של היוצר בקולנוע , אלא דווקא מבעד לדמותו של הצופה היושב בחשכת האולם — שרוי בין צופים אחרים ומבודד מהם , יושב בתוך עירו ומנותק ממנה ; חולק את הנאתו עם אחרים ועם זאת שומר לעצמו , רושם לעצמו ; מריע עם כולם ל " אפקטים " המסתערים עליו , ובה – בעת נבלע בהם לבדו . אפשר לחשוב על פו כמי שיושב באולם הקולנוע ומדמה שהוא לבדו ) לחלופין , אפשר לחשוב עליו כמי שיושב לבדו ומדמה שהוא באולם קולנוע ( . מצד אחד , קשה לדמיין פנטזיות סוליפסיסטיות מרוכזות יותר — צמרמורות עונג ואימה חתומות יותר — מאלה המומחזות בסיפוריו של פו ; בעמודים הבאים ננסה להתחקות אחר מנגנוני הייצור , הייצוג וההצגה של הפנטזיות הללו מבעד לדימוי המרכזי של הפרוזה של פו — הקבורה , ועוד יותר מכך , הקבורה בחיים . מצד אחר , כדי להתקין את הקברים הטקסטואליים הללו נאלץ פו...
אל הספר