החלטה מתקבלת רק לאחר שהושגה הסכמה מלאה של כל המשתתפים בדיון . אין כפיה של דעת הרוב על המיעוט . עניין זה של ההסכמה הכללית שייך לתפיסה שהחלטות הקהילה צריכות להיות מקובלות על כולם . מן הראוי להבהיר כי גישה זו אינה נחלת הברודרהוף בלבד, היא מקובלת בקומונות רבות . אצל הברודרהוף הסכמה זו קשורה באמונתם המניחה שהקהילה היא ערך עליון והיא העוזרת לאדם להתגבר על חולשותיו ועל האגואיזם הטבוע בו, על החומרנות ושאר היצרים הטבעיים שבהם הם נאבקים . יש בגישה זו גם אספקט דתי הטוען שהסכמה מלאה היא ביטוי לכך שזהו רצון האלוהים, ואישור שההחלטה אומנם נכונה . לדבריהם קורה לא פעם שאחד האחים טוען שדעתו אחרת מדעת הרוב והוא מעוניין בשיקול דעת נוסף . במקרה כזה נמנעים מלהחליט ומשאירים את הנושא לעיון נוסף . היו מקרים בהם דעת היחיד הפכה לאטלאט לדעת הכלל והוא זכה לבסוף בהסכמה הכללית . אין להתעלם מהעובדה שמעבר להסכמה הכללית הזו היו בעבר מצבים של מאבקי כוח . מצבים אלה היו אופיינים לתקופות המשברים . שאלה : מה אופיין של האסיפות הכלליות והיכן ומתי הן מתקיימות ? תשובה : האסיפות נערכות בחדרהאוכל או באולם ציבורי המיועד להתכנסות...
אל הספר