ועידת חרטום

176 ראובן פדהצור רעתה לערער את ביטחונה ולהתנכל לריבונותה ולעצם קיומה . ישראל לא תחדל מנכונותה להגיע לכריתת חוזי שלום עם שכנותיה . היא תקפיד על קיום ההסדרים שנקבעו בהסכמי הפסקת­האש; ואל מול הכוונות התוקפניות של ראשי מדינות ערב המסרבים לשאת­ולתת לשלום, נעמוד איתנים בעמדות החיוניות לביטחונה ולהתפתחותה הבלתי­מופרעת של ישראל . " להחלטותיה של ועידת חרטום היתה השפעה משמעותית על קובעי­ המדיניות בישראל, והן תרמו רבות להסרת המכשול בפני קבלת החלטות בנושא ההתיישבות בשטחים . הסירוב הערבי, הנחרץ כל כך, לקדם הסדר מדיני, שם קץ לתקוות שעדיין היו קיימות אצל מעצבי המדיניות הישראלים בדבר האפשרות לשינוי בעמדה הערבית העומדת על נסיגת ישראל מהשטחים, ללא כל תנאים . 15 החלטות חרטום הוליכו אפוא להקשחת עמדות בצד הישראלי, ולנכונות של שרי הממשלה לאשר פעולות התיישבותיות בשטחים . כפי שהעיד על כך שר החקלאות דאז, חיים גבתי : "אולם לאחר שהתברר, אחרי ועידת חרטום, שמדינות ערב מסרבות להיכנס למשא­ומתן עם מדינת ישראל, התגבשה בממשלה הדעה, כי יש להתחיל בפעולת התיישבות מתוכננת בשטחים המוחזקים . " בהתייחסו להחלטות חרטום, כחודש ל...  אל הספר