רפ"י

ניצחון המבוכה 173 באיצטדיון יד אליהו . "כל השטחים שלקחנו, כולל הסואץ והרמה," הכריז, "יקרים לנו, אך אינם דומים לערש דברי ימינו, לחברון, שילה וענתות . זו לא שאלה של קו גבול ומרחב מחיה . זה הרבה יותר עמוק ומחייב מאשר זיקה לשטח אחר שכבשנו . גם לשטחים האחרים יוכלו המומחים למצוא זיקה בתנ"ך, אך מי שיודע להעריך את הזיקה היוצרת והמחייבת שבין ספר התנ"ך לעם התנ"ך, חייב להבין, כי יש גם ארץ התנ"ך . ולב­לבה של ­ יריחו, ענתות, ירושלים ארץ התנ"ך היא נחלת השופטים, ארץ האבות ומעבדות הירדן . אינני יכול לראות קוצר­ראות גדול יותר מאשר שאנו נמנע מעצמנו את הגישה למערת המכפלה . . . אלו אינן תוכניות מדיניות, ­ כי אלה חלומות אלה דברים חזקים לאין שיעור מתוכניות מדיניות של עם שהתגשמו . " על אף שדיין הקדים לדבריו אלה הבהרה, שאינו מדבר כשר בממשלה, אלא כחבר רפ'יי המביע את דעותיו, היתה להם השפעה רבה גם על עמיתיו לשולחן הממשלה . ואכן, בישיבת הממשלה, ב­ 10 בספטמבר ,1967 העלו ראש הממשלה ומספר שרים את הצהרותיהם של מספר חברי הממשלה על עתידם הפוליטי של השטחים, והתכוונו בעיקר להצהרות של משה דיין . קובעי­המדיניות עמדו, בחודש...  אל הספר