32 ראובן פדהצור כל עמיתיו לשולחן הממשלה, נראתה לאשכול כבגידה בלתינסלחת של חברים לדרך פוליטית ארוכה . הוא היה משוכנע שנגרם לו עוול משווע, ולאו דווקא עלידי יריבים פוליטיים . חבריו למפלגה הם שגרמו את העוול הזה . יתרעלכן, תחושת הבגידה השפיעה על מהלכיו של ראש הממשלה לאחר המלחמה, על יחסיו עם עמיתיו למפלגה, על תפקודו כקובעמדיניות ובעיקר על האופן שבו הפעיל את מטבחיההחלטה לצורך גיבוש המדיניות . לוי אשכול איבד את האמון בחלק גדול משרי ממשלתו . הוא חדל להאמין במי שנחשבו בעיניו עד יוני 1967 למקורבים ואנשיסוד . אלה איישו את מטבחיההחלטה, ובאמצעותם גיבש עד אז את מדיניות הביטחון הלאומי . היחסים עמם התקררו . גם גישתו אל קובעיהמדיניות האחרים בסביבתו נעשתה מסויגת בעקבות פרשת הדחתו מתפקיד שר הביטחון . לתחושותיו אלה של ראש הממשלה היתה השפעה מיידית על דפוסי קבלת ההחלטות בממשלתו, שהרי במטבחיההחלטה הקיימים ישבו אנשים שראש הממשלה שוב לא הגה להם אמון . לוי אשכול נרתע מלעשות שימוש נרחב במטבחים אלה ונטייתו היתה שלא לאפשר להם להמשיך ולעצב את מדיניות הביטחון של ממשלתו, כפי שהיה לפני כן . אולם אילוצים שונים...
אל הספר