פרק שלושים ושניים: אש זרה - "מפילוג הקיבוץ לא תרוויחו דבר"

פרק שלושים ושניים לשיטתו, חייבים הישובים הקיימים לשמש מנוף ליצירת ישובים חדשים . דרך יחידה למנוע כשלונות האורבים לכל ישוב חדש וחסר­ניסיון היא הצטרפות ותיקים ובני­ קיבוצים למקום החדש ולא לתקופה קצרה אלא כאל מקום­הקבע שלהם . אבל לכך לא עמד לה כוחה של התנועה . כמעט לא ניתן להזיז אנשים מהמקום בו היכו שורש בעמל כה רב . אתוס ההמשכיות וההשתרשות בקרקע התייצב כנגד הצורך הבוער בעזרה אפקטיבית לצעירים שנטלו על עצמם להקים ישובים קיבוציים חדשים, כך שבסופו­של­דבר, ועל­אף העזרה החשובה שקיבלו בניהול חברתי ומשקי, חיו הישובים החדשים בתחושה של מתמודדים לבדם בכל תחומי החיים . משנוכח לדעת שהקיבוץ צולע בתחום הקליטה, הציע דרכים חדשות ומרחיקות לכת : יש לשנות לגמרי את שיטת הקליטה בקיבוץ­המאוחד; יש לארגן "'חבורות­ מעבר' לעבודה שכירה ] . . . [ יהודים גם בלי טולסטוי וגורדון יצטרכו להתפרנס מעבודת ידיהם נ . . . [ ] עלינו [ להיות קצת פחות אריסטוקרטים, לבוא במגע עם העולה כמות שהוא ] . . . [ ] להבטיח להם [ שני חצאי ימים בשבוע ללימוד ] . . . [ להבטיח שהתמורה עבור עבודתו לא תהיה גורם לרווח המשק; איני רוצה לעשות מזה מקור ...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית

אוניברסיטת בן גוריון בנגב. המרכז למורשת בן גוריון

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב