פרק שלושים ושניים לשיטתו, חייבים הישובים הקיימים לשמש מנוף ליצירת ישובים חדשים . דרך יחידה למנוע כשלונות האורבים לכל ישוב חדש וחסרניסיון היא הצטרפות ותיקים ובני קיבוצים למקום החדש ולא לתקופה קצרה אלא כאל מקוםהקבע שלהם . אבל לכך לא עמד לה כוחה של התנועה . כמעט לא ניתן להזיז אנשים מהמקום בו היכו שורש בעמל כה רב . אתוס ההמשכיות וההשתרשות בקרקע התייצב כנגד הצורך הבוער בעזרה אפקטיבית לצעירים שנטלו על עצמם להקים ישובים קיבוציים חדשים, כך שבסופושלדבר, ועלאף העזרה החשובה שקיבלו בניהול חברתי ומשקי, חיו הישובים החדשים בתחושה של מתמודדים לבדם בכל תחומי החיים . משנוכח לדעת שהקיבוץ צולע בתחום הקליטה, הציע דרכים חדשות ומרחיקות לכת : יש לשנות לגמרי את שיטת הקליטה בקיבוץהמאוחד; יש לארגן "'חבורות מעבר' לעבודה שכירה ] . . . [ יהודים גם בלי טולסטוי וגורדון יצטרכו להתפרנס מעבודת ידיהם נ . . . [ ] עלינו [ להיות קצת פחות אריסטוקרטים, לבוא במגע עם העולה כמות שהוא ] . . . [ ] להבטיח להם [ שני חצאי ימים בשבוע ללימוד ] . . . [ להבטיח שהתמורה עבור עבודתו לא תהיה גורם לרווח המשק; איני רוצה לעשות מזה מקור ...
אל הספר