69 פרק 3 . מבנה הרגולציה לשלטון המקומי מבטיחות שהרשויות המקומיות לא יחרגו מסמכויותיהן . דרך זו מוצדקת לאור עקרון שלטון החוק, והיא מבטיחה שהפעילות המקומית עומדת בו . הרשויות המקומיות צריכות לפעול על פי החוקה, החקיקה הראשית והחקיקה המשנית הקובעות את המסגרת המשפטית לתפקידו של השלטון המקומי . לסוג זה של פיקוח מתייחס סעיף 2 . 8 באמנה האירופית [ . . . ] פיקוח על כדאיות ההחלטה מתייחס לבחינת איכותה . המשמעות היא שרשות הפיקוח יכולה להעריך לא רק את מידת התאמתה של החלטה לחוק אלא גם את היותה הולמת . מכך משתמעת בחינת היבטים כמו תוכן הפעולה או ההחלטה ומימונה, העיתוי שלה או האוכלוסייה המושפעת ממנה וכן ההחלטה אם היא הולמת . 86 במילים אחרות, תפקידו של השלטון המרכזי הוא לבחון אם הרשויות המקומיות מבצעות את החובות המוטלות עליהן ואם הן חורגות מתפקידן . ואולם אם הפיקוח עוסק בבחינת תוכן ההחלטות של הרשויות המקומיות, יש בכך פגיעה באוטונומיה שלהן . ערך זה — שהחלת רגולציה על הרשויות המקומיות פוגעת באוטונומיה שלהן — נתפס כחשוב ביותר, עד כדי כך שהוא נחשב בעיני כמה מהחוקרים את התחום "עמוד השדרה" של האוטונומיה המקומ...
אל הספר