המספרת המעירה ברומן המחורז "מקום אחר ועיר זרה" של מאיה ערד 263 דומיננטי הניכר באורח חייהם אך מאפייני הישראליות, ובראשם העובדה שהם מתגוררים בישראל . המסקנה האפשרית שנרמזת מכך שפרופסור עץ נישא לגויה היא שהיהדות אינה רלוונטית לחייו האישיים, אך היא קיימת בזיקה לשייכותו לעם ישראל ולמגוריו במדינת ישראל . לתפיסתו של ג'ייסון ישראליות ויהדות חד הם . הוא מדגיש את הרגשת השייכות למקום כיהודי בין דומים לו ומנמק : "כָּאן לֹא צָרִיךְהֶסְבֵּר, כִּי כָּאן / 91 הרגשת השייכות היא בתחושת הסולידריות כֻּלָּם אוֹמְרִים לִי 'חַג שָׂמֵחַ' ! " ובאווירה המשפחתית שמורגשת בחגים . ג'ייסון נוגע בעניין לכאורה בשטחיות משום שסולידריות נבחנת בעיתות מצוקה . עם זאת, בדידותו בארץ כה עמוקה, כפי שמתברר גם בהמשך, שפנייה של זר אליו המברכו ב"חג שמח" נחשבת בעלת משמעות בעיניו . מבעים שאינם מתמזגים ממחישים את הפער שבין ג'ייסון העולה למדינת ישראל לאורית ילידת הארץ, שבוחרת לעזוב ולעבוד ביבשת רחוקה . כך, לאחר תקופת שירותו הצבאי ג'ייסון בוחר לעסוק במחקר בהנחייתו של פרופסור 92 לנושא מחקרו, כך על פי הכותרת, אין זיקה לחקר היהדות אלא לתרב...
אל הספר