כבר ב ‑ ,1918 כשהוא עוד שהה בניו יורק, ניסח בן ‑ גוריון במאמר את חזונו הציוני : "נשאלת השאלה : איך תיבנה הארץ ? כיצד יבנו אותה הפועלים היהודים ? כי ברור הדבר : הפועלים היהודים לא יבנו כשכירים המוכרים כוח ‑ עבודתם לאחרים מתוך שוויון ‑ נפש לגורל העבודה הנעשית על ידם . כנוגעים בדבר, כעושים בשלהם, מתוך יוזמה ותוכנית עצמית יתמכרו הפועלים היהודים למפעל ההיסטורי, ואדיר ‑ חפצם יהיה להקים מולדת ‑ עבודה בדמות חזון ‑ לבם ובצלם תוחלת ‑ עתידם", כלומר : מדינה וחברה הבנויות על יסוד החזון הבולשביקי שלו ושל עמיתיו . "וכאן מתחילה פרשת הדרכים בציונות ; כאן נפלגים שני הזרמים בציונות", הסביר בן ‑ גוריון, "הבורגני והסוציאליסטי . וההבדל אינו בזה שאחד רוצה רק בציונות, והשני שואף גם לסוציאליזם ; אלא קודם כול נחלקים על עצם מובנה ותכנה של הציונות גופה . לא זאת היא השאלה ‑ אם לאחר שארץ ישראל תיבנה יונהג בה משטר סוציאליסטי, אלא ‑ מה הם היסודות הסוציאליים שעליהם תיבנה הארץ ? המחלוקת היא לא רק על המטרה הסופית, אלא גם על הדרך למטרה . "הדרך המיוחדת של הציונות הסוציאליסטית אינה מכוונת רק לאחרית ‑ הימים, לאחר שהמפעל הצי...
אל הספר