קרוב ליום ה"ע" דילגה החטיבה לאזור צאלים, ומשם, דרך חולות חלוצה, נעה מערבה, עד מערכת התעלות של הדיביזיה המצרית מס' ,7 שנערכה להגנה מולנו . הם היו רבים מאיתנו ‑ בלוחמים, בשריון, בארטילריה, ובארגון השטח להגנה, שכלל מיקוש, תעלות, בונקרים, מצבורי תחמושת, רפואה, מזון, מים ועוד . בנוסף לתפקידי כסמח"ט, התארגן תחת הפיקוד שלי כוח שכלל שתי פלוגות צוערים מבה"ד 1 וכמה ג'יפים . התרשמתי במיוחד מקבוצת הפקודות שערך מפקד האוגדה . האלוף טל אמר במעמד הזה דברים נכוחים שביטאו עוצמה ומנהיגות עליונה . לכולנו היה ברור שלקרב ההבקעה של המערך המצרי בקו הראשון, הממוגן והערוך היטב בפתחת רפיח, עליו מגינה דיביזיה מוגברת בחטיבת טנקים וחטיבת ארטילריה, תהיה השפעה גדולה, ואולי מכרעת, על תוצאות המלחמה כולה . האלוף טל הדגיש, "אנחנו נלחמים לחיים ולמוות . אין לנו דרך אלא לנצח" . בסיום דבריו אמר, " . . . כאשר יתחולל הקרב, שום דבר לא יקרה בשטח כפי שהוא מסומן על המפה . הקווים והחיצים יהיו אחרים לגמרי, אבל דבר זה אינו צריך לרפות את ידיו של איש, מכיוון שהקרב אף פעם אינו מתפתח לפי החיצים במפה . "דבר אחד צריך להתרחש בדיוק לפי המרשם...
אל הספר