אחרית דבר

במהלך 1984 ערכו חוסין וערפאת את כוחותיהם לקראת הסיכוי לחידוש התנופה המדינית בראשית 1985 . שניהם ידעו כי בשנת בחירות בארה"ב ) 1984 ( אין לצפות למהלכים של ממש בזירה המדינית של המזרח התיכון . הם ידעו גם כי הסיכוי לתנופה כזו מגיע לשיאו בשנתו הראשונה של מימשל חדש, או בשנה הראשונה של מימשל קיים, הנכנס לתקופת­כהונה שנייה . שיקולים אלה חוזקו על­ידי הבחירות שנועדו להתקיים באותה שנה בישראל . חוסיו וערפאת ציפו, כמובן, כי חידוש הפעילות המדינית יוליך, בלא מנוס, למבחן­כוח ביניהם : כאשר גורלה של הגדה המערבית ניצב שוב על הפרק, הרי יש להכריע בשאלת זהותו של הטוען­הערבי­לריבונות­עליה, עוד בטרם החל המשא­ומתן . עניין זה קיבל משנה חשיבות כאשר התברר כי בישראל הביאו הבחירות אל ראשות הממשלה את המפלגה המבקשת הסדר עם ירדן, וכי בארצות­הברית זכה בניצחון סוחף המימשל שיצא בפומבי בתכנית פרו­ירדנית, המבקשת, אף היא, להשיב את ירדן אל הגדה המערבית . תוצאות אלה היו, אמנם, רחוקות מלהשביע את רצונה של ירדן במימד הישראלי­ערבי ­ מחצית "ממשלת האחדות הלאומית" שהוקמה בישראל פסלה כל ויתור על שליטה ישראלית ביהודה, שומרון ועזה, והטי...  אל הספר