ד. המימד הישראלי

משמעותי בקירבה . לכאורה היה בין השניים ­ בין היחס לירדן לבין היחס לאש''פ ­ הבדל יסודי . ממשלת ישראל רצתה בשותפותה של ירדן בתהליך ובהסכם עימה,­ היא היתה נתונה לביקורת קשה מבית על החמצת הסיכוי להסדר עם חוסין ונחלצה להתגונן נגדה; בהצעותיה של ישראל נועד למלך מעמד הן בהםדרי­הביניים והן בהםדר­הקבע . כלפי אש''פ, לעומת זאת, נשענה הממשלה על הסכמה לאומית כמעט מלאה, במדיניות שנועדה למנוע מן הארגון דריסת­רגל בגדה או מעמד פוליטי בהסדר . למעשה, היה ההבדל צורני יותר מאשר מהותי . כפי שהראינו שוב ושוב, הרי המוטיבציה הירדנית היחידה להסתכן בבירור סיכויי ההסדר עם ישראל, להיכנס בעולו לפני שכך תנהגנה רוב מדינות ערב ולשלם את מחירו המרתיע, התמצתה בסיכוי להשבת הריבונות הירדנית לריכוזים הפלסטיניים של הגדה המערבית . ממשלת הליכוד לא היתה יכולה להשלים עם 0י 3ו'ן ! ו של הסדר הבנוי על התפיסה הזו, שכן הדבר היה מכונן "ריבונות זרה בארץ­ישראל המערבית" . פרדוקסאלית, היתה אותה ממשלה יכולה להציע דיו; בהסדר כזה, בידעה כי בתנאים בהם הועלתה ההצעה, לא היה המשטר בעמאן וגם לא מצרים, שניהלה עם ישראל משא­ומתן גם אודות חזית זו, יכו...  אל הספר