הפרספקטיבה ההיסטורית, שבה הציג המלך את תכניתו, לא השאירה מקום לספק באשר לכוונותיו שיבה אל הסיפוח . הכינוסים ביריחו ובשכם, שאירגן המלך עבדאללה בדצמבר ,1948 כדי להשיג לגיטימציה פלסטינית לסיפוח,הוצגו כ"תביעה לאומית פטריוטית" . המלך עבדאללה נתבקש, לדברי נכדו, לנקוט צעדים מהפכניים לאיחוד שתי הגדות, במסגרת של מדינה אחת, תחת הנהגתו ושליטתו, "ואמנם נענה לקריאת האומה'' ועשה כן . החלטתהסיפוח שקיבל הפרלמנט באפריל ,1950 היתה "הצעד הראשון האמיתי בתולדות האומה הערבית של ימינו במישור האיחוד הערבי בו דגלה המהפכה הערבית משחר ימיה" . את הבסיס לתביעתו להשיב את הגדה המערבית אל המדינה הירדנית תיאר המלך חוסין במונחים של שותפותגורל במימד הבסיסי ביותר הטמעתם הפוליטית, החברתית והתיפקודית של הפלסטינים בישות הירדנית . בפירוש : ''עם אחד ולא שני עמים" : "בראש העובדות שהתגבשו עלידי אחדות שתי הגדות, מיום ליום, היתה העובדה שהעם שבתוכן הוא עם אחד ולא שני עמים . עובוה זו נתגלתה תחילה בפגישתם של אלאנצאר בני הגדה המזרחית, עם אחיהם המהגרים" בני האזורים הכבושים בפלסטין בשנת 1948 . . . עובדה זו . . . באה לידי ביטו...
אל הספר