האפשרות שהמאבק עם ישראל עלול לעלות בהשפלה צורבת, בהרס הכוחות המזוינים, באובדן שטחים ערביים ובהכנסת למעלה ממליון ערבים בעולו של כיבוש יהודי, חדרה בזעזוע דרמאטי להכרתו של הציבור הפוליטי הערבי, ודחקה משם את התפיסה ההירואית והפשטנית בדבר "שחרור פלסטין" . גישה ריאליסטית ומפוכחת יותר בדבר נתוני המאבק עם ישראל, היתה קיימת גם קודם למלחמה, בקרב מקבלי ההחלטות בעולם הערבי : נאצר נמנע ממלחמה בשנות השישים, משום שחרד ממחירה והיה ספקני באשר לתוצאותיה ! חוסין רצה להימנע מלהסתבך בה, לא רק משום שלא ציפה להישג, אלא גם משום שידע מה הוא עלול להפסיד ! ספק אם אפילו הסורים, שדירדרו את הערבים למלחמה, אכן היו מעוניינים בה ) בדמשק היו מעוניינים בעיקר בדיווידנדים, הבינערביים והפנימיים, של התייצבות בראש הקוראים ל''שוורור'' ( . גם אם מקבלי ההחלטות לא העלו בדעתם את מלוא שיעורה ומחירה של התבוסה, ידעו רובם די כדי להירתע מעימות בטרם בשלו התנאים . הם גס היו מודעים לאפשרות כי תנאים אלה יבשילו, אם בכלל, רק בעתיד, שעדיין לא נראה לעין בסוף שנות השישים . הערכות אלה לא היו מקובלות בציבור הפוליטי הרחב, ותפיםותיו של זה הצרו מאו...
אל הספר