המלך פירט את הוויתורים שירדן היתה חותרת להשיג במשאומתן . הוא דיבר על תיקונים טריטוריאליים קלים ) התאמות adjustments ( במשולש, "או במקום אחר", ועל מסדרון לרצועת עזה "שתהפוך לטריטוריה ירדנית" . אשר לפליטים, אמר שהוא מבין כי שיבה בקנהמידה מלא, או אף פיצויים מלאים, אינם אפשריים . עם זאת הביע את בטחונו כי ניתן יהיה להקטין את המרירות, אם פליטים בעלי רכוש יוכלו לבוא לישראל לתקופה מוגבלת, להסדיר את ענייניהם, ואס פליטים כאלה יוכלו, לפחות, לקבל את ההכנסה מרכושם, אם לא את הרכוש עצמו . המלך עמד על דעתו כי הסדר סביר של הפקדונות המוקפאים יאפשר לרבים לשקם את עצמם ולשכוח את מרירותם . המלך סיים את הפגישה בהפצירו בפישר, בסגנון שגבל בתחינה : "אנא עזור לי . אני יכול לעשות זאת אם אקבל מידה של עזרה ועידוד, אך אני אדם זקן . לא נותר לי זמן רב לחיות, ואינני רוצה למות משברון לב . " 9' למלך אכן לא נותר זמן רב לחיות . השאלה היא האם אכן יכול היה "לעשות זאת" לו היה מקבל ויתורים רבים יותר מישראל ו"מידה של עזרה ועידוד'' במועד כלשהו מאז תום המלחמה . האפשרות השנייה היא, כמובן, שתיאורו של שילוח הוא שהיה מדויק : המלך...
אל הספר