של ועדתהפיוס באופן שימנע מראש האשמות, מסוג אלה שהוטחו בפניו בעת שניהל את המו''מ החשאי והנפרד עם ישראל . הפעם היה מדובר בדיונים על הצעות פומביות, שגוף מטעם האו"ם מעלה בפני כל הצדדים . עיקרה של הפרוצדורה, שהוצעה עלידי הוועדה, היה הקמת שורת ועדות, שיורכבו מנציגי הצדדים בהשתתפות נציגי ועדתהפיוס . לאחרונים נועדה עמדתתיוון, עם זכות להעלות הצעות ספציפיות . נשקלה אפשרות להקים ועדות בילטרליות, בהן ישתתפו נציגי ישראל ונציגי מדינה ערבית אחת . לצידן עמדו לקום ועדה אחת או יותר, בהן יופיעו מול נציגי ישראל נציגים מבמה מדינות ערביות . מאחורי ההצעה עמדה, למעשה, ארצותהברית ונציגיה פנו אל הצדדים, במטרה לשכנעם לשקלה בחיוב . ישראל הגיבה תחילה בשלילה זועמת, מחשש שההצעות תאפשרנה למדינות ערב להתחמק מן התביעה למשאומתן, תוך הפעלת מנגנון האו''ם לסחיטת ויתורים מישראל . בשלב מאוחר יותר השלימה עמהן, תוך המתנה לתגובתן של מדינות ערב, וכאשר הסתבר כי עבדאללה עשוי להיאחז בהצעות הללו כעילה לחידוש המשא ומתן, גילתה בהן ישראל עניין . המלך הגיב בהתלהבות, עוד לפני שנודעו לו פרטי ההצעה, והאיץ ביוזמיה לקדמה . הוא הזדר...
אל הספר