קודרים מאשר העריך את סבירותה ואת סכנותיה . אם אבן עשה כן, נועד הדבר, כנראה, לתרץ את הירתעותו מפני השתלטות על כל שטחי ארץישראל . המוטיבציה להירתעות זו היתה, כאמור, שילוב של האינטרס בהסכם עם עבדאללה, החשש מפני לחצים מדיניים, העלולים להחזיר את ישראל אל גבולות החלוקה, והרתיעה מפני צירוף אוכלוםיה ערבית גדולה לתחומי מדינת ישראל . ייתכן כי בןגוריון היה סבור כי לא יהיה די בנימוקים אלה כדי לשכנע את הציבור ואת מקבלי ההחלטות, בעוד שחשש מפני מעורבות בריטית ישירה עשוי לתת אליבי נוח למגמה של ריסון . בחינת המדיניות האמריקנית באותה עת מחזקת מאוד את ההערכה הזו, אם כי, מטבע הדברים, קשה להוכיחה בלא שיישאר ספק כלשהו . האסטרטגיה המדינית של התנועה הציונית בזירה העולמית היתה מבוססת, מאז מלחמת העולם השנייה, על ההכרה כי בריטניה הולכת ומפנה את מקומה כמעצמה דומיננטית על הבמה העולמית, וכי ארצותהברית היא המכתיבה, למעשה, את מרחב חתימתן של בריטניה בזירה הזו בכלל ובשאלת פלשתינה בפרט . מציאות זו לא איפשרה, אמנם, לישראל להרחיק לכת עד כדי התעלמות מבריטניה . זו עדיין היתה מסוגלת לפעולה עצמאית, ולו בהיקף מוגבל, במושג...
אל הספר