מחוץ לתמונה, ומכל מקום לא היה בשל לאופנסיבה . הצבא העיראקי עמד על סף התמוטטות ומרד . הצבא הסורי לא היה מצליח לפעול בזמן, גם לו היו לו מוטיבציה וכושר לעשות כן . הצבא הלבנוני לא נחשב . הלגיון היה הכוח היחיד, אך למרות שהיה מסוגל לנהל קרבות השהיה, לא היה כשיר לעמוד בפני כמאה אלף חיילי צה"ל הנלחמים בגיזרה אחת, מצוידים היטב ולמודי ניסיון . גם המלך עבדאללה ידע זאת . את ההכרעה הישראלית נגד פעולה הינחו שיקולים פוליטיים במרכזם הברה בממדיהם של הישגי המלחמה עד אותו שלב וחשש מפני השמטתם מידי ישראל, בלחצים מדיניים של המעצמות, אם תנסה ישראל להשתלט על כל הארץ; חשש מפני צירופה של אוכלוסיה ערבית גדולה למדינה הצעירה; עייפות מן המלחמה וקירבנו תיה, ותקווה ליצור בסיס להסכם פוליטי, לפחות עם מדינה ערבית חשובה אחת, כדי שישראל תוכל להתמקד במשימותיה הלאומיות . 4 לסדר עדיפות זה, אם גם לאו דווקא למרכיביו, נתן בןגוריון ביטוי באמצע ינואר ,1949 בעת שבא לסכם את המלחמה עם הוצאתה של מצרים ממעגל העימות הפעיל : "שלום . השלום חיוני אבל לא בכל מחיר . שלום עם ערבים קיימים ולא דמיוניים . לא מלחמה על מדינה ערבית ] פלסט...
אל הספר