בתוקף תפקידו ומשקלו האישי, לאן להפנות את מרכז הכובד בכל שלב ושלב . מעקב כזה מגלה, מדי פעם, עיסוק בשאלת העיר העתיקה,אך אינו מצביע על התגייסות אופרטיבית לשחרורה באחד המקומות הריאליים של סדר העדיפויות הזה . ארבעה ימים לפני הפלישה ) 48 . 5 . 14 ( רשם בן בןגוריון ביומנו הערות, שמהן עולה כי הסתייג מאפשרות של כיבוש העיר העתיקה : "בא דוד ] שאלתיאל [ מירושלים . הוא רוצה לעבור אחרי תום המנדט להתקפה בירושלים . גם זוהי שאלה מדינית . ברור שעלינו להתקיף בכל החזית ביום האפס אבל ירושלים שני ] שונה [ זה עלול להרגיז את העולם הנוצרי . יש לדוד כאלף מזוינים ) אני מניח יותר מזה ( . " ההסתייגות לא חלה על יעדים שמחוץ לעיר העתיקה . 16 באותו יום כתב בןגוריון גם "בירושלים עלינו לתפוס את כל המשלטים שיח'ג'ראח וכדומה כשאין בהם צבא בריטי' / וציטט שאלה של גולדה מאיר "אם רצוי לנו בפני העולם הנוצרי לעשות מלחמה בירושלים בניגוד לנצרות" . בתשובה לדבריו של שאלתיאל על חולשת הערבים בירושלים העיר בןגוריון, בדרך שחשפה את סדר העדיפויות שלו באותו שלב, כי יש לחזק את ירושלים ולחמשה גם בשל חשיבותה כשלעצמה וגם משום ש"כוח...
אל הספר