4. תמורה שלילית במעמדו של המלך בקיץ 1948

היעד הזה . 18 במצב הצבאי שנוצר בקרבות עשרת הימים ובמציאות הפוליטית בזירה הבין­ ערבית לא היה עוד יסוד להסדר מסוג "תכנית ברנדוט" הראשונה, שהעניקה מעמד דומיננטי למלך עבדאללה . בתכניתו השנייה, שגובשה במהלך ההפוגה השנייה ופורסמה בסיומה, כבר הועמדה ירושלים "לפיקוחו הממשי של האו''ם'', ונקבע כי "הסדרת עניינו של שטח פלשתינה שאינו כלול בתחומי המדינה היהודית צריכה להישאר בידי ממשלות המדינות הערביות, תוך התייעצות מלאה עם תושבי פלשתינה הערביים'' . הוזכרו אמנם ''הקשר ההיסטורי והאינטרסים המשותפים של עבר­הירדן ופלשתינה", כנימוקים חזקים להכללת החלק הזה בשטח עבר­הירדן, אך למעשה ניתנה זכות וטו למדינות ערב ולפלסטינים, ואלה לא היו מהססים להשתמש בה . " אחד המרכיבים העיקריים של השינוי שהתחולל בזירה הבין­ערבית היה גיוס שמה של התנועה הפלסטינית על­ידי יריביו של המלך עבדאללה בזירה זו, כדי לקעקע את מעמדו בגוש העיקרי שנועד, על­פי תכנית החלוקה, למדינה הערבית . מהלך זה הואץ בעקבות תכנית ברנדוט הראשונה, ונועד ליצור עובדות פוליטית שימנעו מעבאללה קונסולידציה מדינית של הישגיו הצבאיים, כאשר תעלה מחדש על הפרק שאלת ההסדר ב...  אל הספר