"לדעתי יש שלוש חזיתות ) בקו כללי ( מבחינת האויב והגיאוגרפיה : חזית ירושלים והתיכון ) כולל כל המשולש ( שבה תפקידנו להשמיד את הלגיון ולכבוש המשולש, חזית הדרום כולל הנגב, והזית הגליל . בגליל האויב בעיקר הוא לבנון וסוריה, ומטרתנו לפגוע בבירות ) צור וצידון ( ולקומם את הנוצרים ומצד שני קונייטרה ודמשק . בדרום נעמוד בעיקר נגד מצרים ותורה יגיע לאחר שנשבור כוח הלגיון ונוציא הלבנון מן המשחק . " 6 כעבור שבוע ) 6 . 18 ( נפגש בןגוריון עם מפקדי חטיבות בכנס הראשון של הפיקוד הבכיר, שנועד להפיק את לקחי השלב הראשון של המלחמה . לאחר שהמשתתפים השמיעו את הצעותיהם והשקפותיהם פרש בןגוריון את תפיסתו האסטרטגית הרחבה . סקירה זו מעניינת לא רק כביטוי נאמן וגלוי בדרג הגבוה והמוסמך ביותר של האסטרטגיה הישראלית לקראת השלב הבא וכאינדיקציה לתפיסתו את הצורך בעימות עם עבדאללה והשתלטות על המשולש . היא חשובה לענייננו גם משום שהיא כוללת ביטוי תמציתי ומובהק של הדילמה המכבידה והאפשרויות המבטיחות הגלומות ב"אסטרטגיה של קווים פנימיים' / בה נקטה ישראל בהיותה מוקפת כוחות אויב . שיקולים מתחום אסטרטגיה זו הביאו את ישראל לשקול מחד...
אל הספר