הקול שלנו

55 תנועה לעבר משמעות כשהשחקן מתרגל יכולת הבעה קולית הוא שם לב שבדיבור היום – יומי שלו הוא מגביל את עצמו לשלושה או ארבעה טונים . לטונים האלה אין קשר לרגשות ולמחשבות האינטימיות שלו . הטונים האלו נקבעו מראש עבורו על ידי התרבות ועל ידי ההרגלים החברתיים . הטונים האלה משמשים אותו כשהוא מדבר בשיחה או כשהוא מנסה להסביר את עצמו . יש שחקנים שמאמינים שצריך להיות קשר בין הדרך שבה הדמות שהם משחקים במחזה מדברת ובין הרגלי הדיבור היום – יומי שלהם - דיבור "טבעי" או דיבור "אמיתי" . כל דיבור אחר מעורר תחושה מלאכותית . כפי שחווינו בעבודה עם הגוף ועם דמות העצמי, גם הקול מתקבע ומוגבל בגלל הרגלים . השחקן מוזמן לאפשר לקולו להשתנות במנעד, באינטנסיביות ובעקומה המלודית ביחס למחשבות ולרגשות שהטקסט מציף . בשלב זה של התרגול השחקן עובד על אינטגרציה בין הקול למחשבות, לרגשות ולתנועות, והוא צריך לתת לקולו תשומת לב שווה לזו שהוא נותן לגופו . השימוש של השחקן בקולו הוא עדות לאיכות האינטגרציה . נדיר מאוד למצוא פגם אמיתי במיתרי הקול, רוב הקושי נובע מעכבות חברתיות או אישיות החוסמות את הביטוי הקולי . לעיתים קרובות אפשר להבחין...  אל הספר
רסלינג