100 אילנית תדמור המסע מתחיל בסיפור המפגש שלנו בפרויקט "מדברים אמנות" וממשיך בסדנת "נקודת מפגש : שתי שפות — תנועה אחת" וב"ידיים נוגעות", שהתקיימו במסגרת פסטיבל הקונטקט הישראלי, ושם לראשונה שיתפנו פעולה עם קהל רחב יותר . בהמשך אתמקד בהקמת קבוצת "גשרים", פרויקט שעברנו בו מפעילות עם קהל בוגר אל פעילות עם בני נוער לנוכח השלכות מבצע "צוק איתן" . במסגרת פרויקט גשרים הוקמה קבוצת נוער רוקדת יהודית – ערבית, וחבריה נסעו במשלחת נוער רוקד לצרפת, ולאחר מכן הם אירחו קבוצת נוער רוקד מצרפת בישראל . ההזמנה לכתיבת המאמר הביאה אותי להרהר בתהליך העשייה המשותפת ולסכם אותו . הכתיבה עבורי היא עוד נתיב להסתכל על הדרך שעברנו בפרספקטיבת הזמן ולנסות להבין מהם השלבים הבאים שלנו, כשפנינו אל העתיד . המאמר נכתב ברוח דומה לזו שאני מלמדת בסטודיו, על פי עקרונות האימפרוביזציה, רוח המשלבת את העולם האישי, האמנותי, התרבותי והפוליטי – חברתי . כמו שבסטודיו לכל תנועה יש מקום, ולכל משתתף יש יכולת להשפיע, כך נתתי לעצמי חופש לספר מנקודת המבט האישית שלי על שיתוף הפעולה שלנו . בהיותי אמנית יוצרת ומורה, המאמר נכתב מתוך העשייה בשטח ו...
אל הספר