147 אילנה לחצה את ידה של חווי בלי לקום ממקומה . ״ביקור שגרתי״ היא הסבירה וחווי הנהנה . ״ואת ? ״ ״מאשה . אני עיתונאית משבועון ברוסית . אני מלווה את דוקטור אידלמן לצורך כתבה״ היא ראתה את עיניו של איליה נפערות לעומתה . גם את עצמה הפתיעה . ״כתבה ? על המעבדה שלנו ? כי אני לא זוכרת שהדובר העביר לי איזה . . . " ״לא לא לא״ אמרה חווי, ושמה לב שהיא מסגלת לעצמה מבטא קל . ״זה יותר מהפן האישי . אנחנו עושים כתבה שעוקבת אחרי משפחות שכולות מפיגוע הדולפינריום . את הרי יודעת שאיליה הוא אב שכול . . . " אילנה בלעה את רוקה . אפה היה מחודד, ועפעפיה מורמים אל על . היא לבשה חליפה שחורה מהודקת לגופה . ״מה את אומרת ! ? זה נכון דוקטור אידלמן ? ״ היא נפנתה אליו והוא הנהן חלושות . ״איזה סיפורים יש לאנשים״ אמרה אילנה, ״אני תמיד אומרת, שלכל אדם שני פה ברחוב, אפילו הפשוט ביותר״ אמרה והצביעה על איליה ״יש סיפור מדהים מאחוריו״ . היא סיפרה להם על שומר קשיש באוניברסיטה, שמסתבר שהיה מהלוחמים הגדולים בגרמנים בזמן מלחמת העולם . הם, קצרי רוח ומבולבלים, הקשיבו לה תוך כדי החלפת מבטים . ״טוב״ אילנה קמה ויישרה את חליפתה ״מדהים לפ...
אל הספר