שיקום הארץ מחורבנה 203 ו ( , לא נמצא גוף ציבורי ערבי, או חברת השקעות לא יהודית, שיטלו על עצמם את ייבוש הביצה . היהודים החלו בייבושה בשנת 1951 . פרשה אופיינית ליחסה של חברה ערבית לאומיתדתית הווקף להבראת הארץ, היא פרשת ברןת רמאדן . ביצה זו שבשרון המרכזי היתה "וקף", ולכן בשליטתה ובהנהלתה של המועצה המוסלמית העליונה, שכל רכוש הווקף בארץ היה בפיקוחה . למרות שהביצה הפיצה מלריה בישובים הערבים בסביבה וסבלו מכך גם הישובים היהודים, לא דאגה המועצה המוסלמית העליונה ל ? בשה . הוצאות הייבוש שהסתכמו ב 18,000 לא"י כוסו עלידי כמה גורמים : "החברה לפיתוח חוף נתניה" 6,000 לא"י, הממשלה השתתפה ב 7,500 לא"י, ואילו המועצה המוסלמית העליונה, אשר השטח היה בהנהלתה, השתתפה ב 4,500 לא"י בלבד . בייבוש הביצה שובח והוברא שטח של 4,500 דונם, ) שנשאר רכוש הווקף ( שפוריותו וערכו עלו לאין שיעור . 7 על שטח החולות שבסביבת שפכ 1 של נחל שורק, עמד מסגד שמשך אלפי מתפללים . לא הרחק ממנו השתרעה ביצה מפיצת קדחת, שנוצרה עלידי סתימת שפך הנחל . בשנת 1926 ניסה באכוח הקהק"ל לקבל את הקרקעות שליד נחל רובץ בחכירה, שבן אלה היו א...
אל הספר